גבריאל בירנבאום לפרופ' אהרן דוחן , מורי ורבי בתורת הלשון , מנחת שי לפני שנים מספר הראיתי שמסורתו של מנקד כ"י קאופמן למשנה = ) ק ) בניקוד אותיות השימוש בכ"ל שונה באופן מהותי ממסורת הניקוד הטברני של המקרא לאותיות אלו . שלא כבמקרא הניקוד הרגיל ( הבלתי מסומן ) של אותיות אלו בק הוא הפתח ותחליפיו ' , בלא כוונת יידוע . הפתח מומר בתנועה אחרת על פי התניה פונולוגית בעיקרה . לפני מילה הפותחת באות שוואית ינוקדו בכ"ל בחיריק ( שהוא תחליפו של השווא . ( בכ"ל 2 ינוקדו בשווא ( ותחליפיו ) בעיקר בשני תנאים : ( א ) במקום שהיידוע מנוע ; ( ב ) לפני 3 מילה שאחריה צירוף שי"ן הזיקה או משפט זיקה הפותח בשי"ן . מאמר זה בא לבדוק מה מעמדה של הלמ"ד במילית החיבור של / של : האם ניקודה הוא בניקוד למ"ד השימוש בכל מקום אחר לפי הכללים שהתווינו ? בדקתי את כל החומר במשנה במסכתות שביעית , שבת , פסחים , יומא , גיטין , סנהדרין , 4 אבות , חולין ומקוואות - הכול על פי ק . 1 והם קמץ וסגול לפני עיצורים גרוניים בהתניות הידועות . 2 והם חיריק וחטפים בהתניות הידועות . 3 בירנבאום , ניקוד אותיות . שם וכאן אני בודק את מסורתו של מנקד ק ; א...
אל הספר