פרק חמישה־עשר ברית יהודית־ערבית־ארמנית?

ב 13 בספטמבר 1917 הפליג אהרנסון ממצרים וב 21 בו הגיע לפאריס . שם נפגש עם שלושה אנשים . לשניים נתכוון מראש' הפגישה השלישית היתה בלתי צפויה . למחרת בואו ביקר אצל הבארון בנימין אדמוני דד . רוטשילד . הם ידעו זה את זה עוד מימי לימודיו של אהרנסון בגריניון . ( 1896—1894 ) אהרנסון היה אז נער , ואילו הבארון — היהודי המפורסם ביותר בזמנו . הבארון חש בשעתו את הכוחות הטמונים בעלם העיקש ונהג בו בחומרה מטעמים פדאגוגיים . אהרנסון הצעיר לא פסק מלהעריץ את 'הנדיב' גם בשעה שהתמרד בו ועשה כל מד . שבידו לחיסול הפקידות הבארונית בארץ . 1 במשך עשרים השנים שלאחר מכן נפגשו השניים פעמים מספר' והיחסים שביניהם נעשו שקולים יותר . אהרנםון נעשה בינתיים איש מדע בעל שם בינלאומי ' וגם קסמו של הבארון לא נחלש בלל . ובאמת רק עתה נתגלה חינו ברשמו הבלתי אמצעי ולא מכוח ההילה שעיטרה את שמו . 'הפטרון היה התגלות בשבילי' — כותב אהרנםון בדרכו מפאריס ללונדון לריעו ד"ר וייץ באלכסנדריה — 'ועדיין לא התאוששתי ממנה . עירני ' נוח' מלא הומור ושליט בעצמו במידה שלא תאומן . לא ידעתי לא שיערתי שעד כדי כך מוכשר האיש להק' ' שיב . נהג במושלם ...  אל הספר
מוסד ביאליק