אהרן אהרנמון היה מנהיגה המוכר של אותה קבוצה מחתרתית , שהחלה להיקרא ( כנראה לאחר חיסולה ) בשם ניל"י . אך לא תמיד שבע נחת מחבריו , ובייחוד מעושי דברו בארץ . פעילי ניל"י העיקריים היו בני משפחת אהרנםון ( כולל האב הזקן , ( מספר עובדים בתחנת הנסיונות וכמה ידידים ומכרים , הקרובים אל אהרן ושרה אהרנסון . בהם היו שניים חשובים מאוד : נעמן בלקינד מראשון לציון ויוסף לישנםקי , לשעבר מקורב ל'השומר' ואחר כך ראשה של אגודת שומרים מתחרה 'המגן . ' שניהם נרכשו בידי אבשלום פיינברג . בלקינד היה קרובו וידידו , ובלישנמקי בחר לשמש כמלווהו במסעו האחרון במדבר . בלקינד ריכז את רשת ניל"י בדרום הארץ . בספטמבר 1917 החליט בלקינד לצאת למצרים דרך המדבר על אף אזהרותיה של שרה אהרנםון . הוא נתפס בידי התורכים , גילה להם ( כנראה בהשפעת סמים ) את סודות המחתרת וגרם לתפיסת אנשי הארגון ולחיסולו . דעתו של אהרנםון על נעמן בלקינד היתה שלילית . הוא הסתייג ממנו בגלל מיעוט כיבוש עצמו . 'נעמן בלקינד , שעל ידו באו לנו כל צרותינו ושמרד בנו' — כתב אהרנסון לאחותו הצעירה רבקה — 'התנהג כנבזה ... הודה לתורכים על כל המעשים , אך ורק להעמיס יות...
אל הספר