גילוי חיטת הבר לא שינה לטובה את מעמדו של אהרנסון בין העסקנים הציונים בארץ' ולא את הרגשתו כלפי החברה ביישוב . ההד המדעי לגילויו ניכר בעולם הגדול' ואילו ביישוב הקטן מעטים מאוד התעניינו בו . שנת — 1906 לפני גילוי החיטה ואחריו — היתה לו שנת מרירות' אכזבה וכמעט יאוש מבחינה ארצ ישראלית . ואפילו ננכה ממכתביו צד של דראמאטיות' האופיינית להם' עדיין הם משקפים את הלד רוחו . 'אני נשאר באך — כותב אהרנסון לווארבורג ביום 26 באוקטובר' — 1906 'לא מרצון' ללא הנאה אלא ברגשי מרירות . לאחר שנתתי עשר שנים משנות חיי הטובות ביותר לעבודה הארצישראלית' הנני ממהר להסתלק ... בתקופה זו לא יוכל להישאר בארץ חלומותיו שום איש מוכשר המכבד את עצמו ... הגיעה השעה לפנות את מקומי לצעירים ממני , אולי יצליחו במקום שבו נכשלנו . ' בעל המכתב היה בן שלושים . התפרצות זו באד . בצד תיאור סכסוכים נוספים עם ליבונטין ואחרים : 'אנו שייכים לשתי אסכולות השונות' גם בהשקפת עולמן וגם בשיטותיהן ... והכוח בידי אסכולת ליבונטין . ' לווארבורג נראה' כי מרירותו של אהרנסון והיחסים המתוחים שבינו לבין העס קנים מכבידים על עבודתו . וארבורג מאוכזב מהעדר...
אל הספר