'מלומד בעל ידיעות אוניברסאליות'

גישתו המדעית של אהרן אהרנםון התגבשה ובאה לידי ביטוי במסעו לאירופה ולאמריקה בקיץ —1908קיץ . 1910 ניסיון חדש , מרחב ראייה גדול והתנצחות עם דעות חלוקות שימשו סדן לפטישו . העזתו דחפתהו עתים להכללות נרגשות מדי , אך לרוב הושלה בכור הביקורת העצמית . אהרנםון היה בן 38 ורחוק מתכלית כוחותיו הרוחניים , כאשר פרצה מלחמת העולם בשנת 1914 ועבודתו המדעית נפסקה . מותו החטוף בשנת 1919 הפך את ההפסקה לסיום . לא קל לשער מה היה בידו לתרום למדעים , אילו נשאר בחיים . נטייתו וכושרו להעביר את עיקר תשומת לבו מתחום מדעי אחד לאחר מקשה לקבוע באיזה תחום מדעי היה מתרכז בסוף דרכו . בשנותיו האחרונות משכוהו תחומי הספר שבין מדעי הטבע למדעי החברה , תוך עניין הולך ומתגבר בבלשנות , גיאוגראפיה סוציאלית , סוציולוגיה והיםטוריוסופיה . ייתכן שברום יכולתו היה נוטה לפילוסופיה של המדע ולסוציולוגיה היונקת מהמדעים המדויקים . אהרנםון החשיב מאוד את מסעו לאירופה בשביל עתידו הרוחני והמדעי . הוא דוחה את עזרת ידידו פרופ' א . וארבורג לבקש בשבילו משרה במצרים , או במושבות הגרמניות באפריקה : 'אני מודה לך מקרב לב , שהטרחת את עצמך לחפש לי משרה טו...  אל הספר