כנסיית היישוב

' כנסיית היישוב , ' שבה הונח היסוד ל'הסתדרות הכללית של היישוב בארץ ישראל , ' היתד . פרי רוחו ויזמתו של מנחם אוסישקין . היא נקראה על ידי חובבי ציון הרוסיים , ולא על ידי איזה גוף יישובי . אכן , ביישוב הקטן והמפורד מאוד לא בשלו עדיין התנאים לארגון אוטונומי כולל . ארץ ישראל העברית היתה זקוקה להתפתחות נוספת של שבע עשרה שנה , כדי שתגיע להתארגנות עצמית באסיפת הנבחרים והוועד הלאומי של 1920 ( והללו היו למעשה כלים ביד ההסתדרות הציונית העולמית . ( אך בשעתו היתה 'כנסיית הישוב' מאורע מלהיב , והיו סבורים שיש בכך משום התחלה החדשה . 'הכנסייה' לא כונסה בירושלים הבירה , כי רוב יהודי העיר היו בני ' היישוב הישן' הבלתי ציוני , שהתנגד , או היה אדיש ליוזמה הציונית . היה גם חשש , שנציגי המושבות בגליל לא יוכלו להגיע בזמן לירושלים הרחוקה . זכרון יעקב נקבעה . אפוא כמקום 'הכנסייה . ' המושבה עמדה במרכז הארץ , היתה חלק של 'היישוב החדשי ובית הפקידות של יק"א על אולמיו שימש מקום נוח לעריכתה של ועידה . ' הכנסייה' נפתחה ביום 23 באוגוסט 1903 ונסתיימה ב 25 בו ( א—ג אלול תרס"ג . ( אוסישקין , ראש המשלחת של חובבי ציון , היה...  אל הספר
מוסד ביאליק