נאמן לעיקרון הנקוט על ידו , פליניוס משלב במכתביו מובאות כלשונן כדי להסביר או להבהיר את דבריו . מספרן אינו רב , אך p מוצבות כך שהשפעתן רבה . בדיקת המובאות הללו מראה שהיצירה המצוטטת ביותר היא האיליאס . יחד עם שלוש מובאות מהאודיסאה ושני אזכורים , נזכרים השירים ההומריים 19 פעם . במקום השני 13 ) מובאות ) - דמוסתנס ; אחריו - ורגיליוס , המוזכר 9 פעמים ; הרביעי - איסכינס ;( 7 ) החמישי - אוריפידס ;( 3 ) במקום השישי - קיקרו ( 2 ) ותוקידירס ;( 2 ) אופוליס , אריםטופאנס , הסיודוס , טרנטיוס , לוקרטיוס , מארטיאליס , קאטולוס וקסנופון - אחד לכל אחד . המדובר כקובץ א כלבד , כי כקובץ כ אין מובאות . מסתבר שרוב המובאות - כשלושה רבעים - הן מן הספרות היוונית ; יחם זה מעניין ; בולט גם מיעוט המובאות מקיקרו . במובאות אלה פליניוס מזכיר בדרן כלל את מקורן , אולם הוא מתייחס ליצירות ספרותיות של אישי העבר גם בצורה אחרת : תוך כדי קריאת המכתבים נתקלים לעתים בקטעים המזכירים מקומות ביצירות אחרות , בעיקר בספרות הרומית , הדומים אלה לאלה ער כדי כך שלא ייתק שפליניוס לא ידע אותם . הקשר בין קטע במכתב של פליניוס לבץ קטע של יציר...
אל הספר