1. קשרי תלות בין הצדדים לברית: "אבות", "בנים", "אדונים" ו"עבדים"

הצדדים לבריתות הם תמיד מלכים . יהיו אלה מלכי ממלכות גדולות או מלכי ערי ממלכה זעירות . המלכים , שכרתו ביניהם בריתות , הגדירו את היחסים ביניהם במונחים הלקוחים מאוצר המילים של המשפחה ומשק הבית . כאשר קיים שיוויון במעמדם של שני הצדדים הם מכונים "אחים , " והברית ביניהם היא "ברית אחים" ( השווה עמי א , ט , ( כל מלך נושא אז בתואר "אח . ahum , " הקשר הזה מכונה גם בשמות מופשטים הנגזרים מהמילה "אח" ( מעין "אחוה , " זכ' יא , יד . ahhutum , aihumm : ( אין הבדלי משמעות בין שתי הצורות הדקדוקיות , כפי שניתן ללמוד משני מכתבים שעניינם אחד , שבהם עושים שימוש בשניהם FM 11 . 117 . 29 /) . (/ 118 . 6 אם צד אחד מבעלי הברית חזק מן הצד השני , משתמשים אז בשני צמדי מונחים של תלות , שההבדל ביניהם נעוץ במידת התלות של הצד החלש בצד החזק . א . הריבון נושא בתואר "אב , abum , " בעוד שהווסאל , בן החסות , נושא בתואר "בן . marum , " גם הם , כמו ה"אחווה , " מופעים כשמות מופשטים : . abbutum - marutum ב . כשהתלות בין שני הצדדים גדולה יותר נושא הריבון בתואר "אדון , " , behim והווםאל מכונה "עבד . wardum , " גם במקרה זה משתמשים...  אל הספר
מוסד ביאליק