טענות נגד הלגיטימיות של משטר יהודי חילוני

רעיון מדינת התורה בשנת תרצ"ח ( 1938 ) ניהלה ועדת פיל דיונים על עתידה של ארץ ישראל . נציגי קבוצות שונות ביישוב הופיעו לפניה , ובכללם נציגי " אגודת ישראל . " הוועדה התעניינה לדעת מהו המשטר הפוליטי שמציעה האגודה , וזו פנתה אל ד"ר יצחק ברויאר בבקשה שינסח בשבילה בהקדם טיוטה של הצעת חוקה למדינה היהודית . הבחירה בברויאר לא הייתה מקרית : כמשפטן היו לו הכלים לנסח הצעה שכזו . יתרה מזו : עשרים שנה קודם לכן ביקש ברויאר , ממייסדי " האגודה" בגרמניה ומן ההוגים הרהוטים ביותר שלה , לשכנע את המפלגה לאמץ תכנית פעולה שתעמיד במרכזה את הקמת מדינת התורה בארץ ישראל , אבל נותר בעמדת מיעוט אופוזיציונית . כעת , כאשר נראה החזון הציוני של מדינה יהודית חילונית באופק , מיהרה " אגודת ישראל" להזעיק את ברויאר כדי שיציג בשמה חזון חרדי חלופי והתעלמה מן הבעיה ה"קטנה" שהיא מעולם לא אימצה חזון זה . ברויאר חיבר אפוא בחופזה מסמך קצר ופרדוקסלי : בכמה מסעיפיו מוצג אידאל מדינת התורה שעליו חלם כל השנים , ואילו בחלקיו האחרים מוצגת הפשרה הטרגית : סל הדרישות הבסיסי של היהדות החרדית לקיום עצמאי ולחירויות דתיות בתוך המדינה החילונית שת...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר