א. משהו על השימוש במונח "השואה" לציון גזרות ת"ש-תש"ה

המונח "השואה" לציון חורבנם של אלפי קהילות ישראל באירופה והכחדתם של מיליוני נפשות מישראל בימי מלחמת העולם השנייה , חתום בגושפנקה ממלכתית ממסרית בחוק "זיכרון השואה והגבורה - יר ושם תשי " " 1953-ג וכן ב '' חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשי " . " 1959-ט ברם מונח זה הוא א היסטורי בעליל . תחומי הזמן והמקום אינם מוגדרים בו לחלוטין , וממילא הוא שער פרוץ להכתיר בו שואת יחיד ושואת הירושימה וכל מיני אסונות ( או קטסטרופות ) הפוקרים לא רק בני ארם אלא גם את עולם החי , אם בירי הטבע ואם בידי ארם . לא היינו מעירים כאן הערות אלו אילולא מצאנו במחקרנו , שאמנם תיבה זו , "השואה , " מערפלת נסיבות היסטוריות שונות במהותן ומערבבתן תחת מעטה אחר . כר , למשל , אתה מוצא , שמכתב חוזר מאת הרבי מרארזימין , ר ' וויים יעקב אריה מורגנשטרן - 1875 ) נספה בגזרות ת"ש-תש " ה , ( שהופץ בדפוס בקרב חסידיו בערב פסח , ' 1939 היינו כחצי שנה קורם מלחמת העולם השנייה - מכתב חוזר זה מוצג כמופת לעמידתו של אדמו"ר זה : בתקופת השואה שימש כמשיב נפש להמוני חסידיו . בצר להם עודדם וחיזקם ... באותה עת פירסם בכתב קריאה גדולה מלאה אהבה וחיזוק , ת...  אל הספר
מוסד ביאליק