כדי להבין אל נכון את סוגיית אמונת חכמים צדיקים בכתבי ר' נחמן ראוי להקדים ולומר כי רבים מדבריהם של ראשי החסידות וסופריה שכונסו ופורסמו בספרי דרוש והביוגרפיה למיניהם , אופיים ריאקטיבי . בדבריהם משתקפים לא רק אמונות ודעות , אלא גם מעמדם של הצדיקים בעיני עצמם ובעיני חסידיהם ומתנגדיהם ; תופעת החקיינות והצביעות המלווה את תנועת החסידות מראשיתה ; החיכוכים והמריבות שבין הבתרים והעדות החסידיים וחצרותיהם ועוד ועוד . לשון אחר , ספרי החסידות הם בבואה , עמומה או בהירה , של הפרקטיקה הצדיקית הממסדית , ומעל לכול משתקפת מתוך דבריהם של ראשי החסידות משמעותו האפולוגטית והפולמוסית של המושג 'אמונת חכמים' — אחד ממ"ח הדברים שהתורה נקנית בהם ( אבות ו , ו . ( מושג זה בחסידות פירושו אמונה ביכולתו של הצדיק לחולל השתנות ברצון העליון , וכן בסמכותו המוחלטת לפרש את התורה פירושים חדשניים על פי הקוד הפנימי הפוטנציאלי שבה , המיוחד לכל דור ודורי . אם אמונת חכמים היא 'יסוד תורה שבעל פה' , הרי אמונת צדיקים היא יסוד החסידות , שכן הצדיקים הם לב לבה של החסידות , והצדיקות הוא הצד השווה שבין כל הבתרים והעדות החסידיים בכל הדורות ...
אל הספר