יוסף וייס העיר על קו חוצץ בין שני עקרונות חשובים בפרשנות הברס לבית' 'שהם מקבילים בברםלב הקבלה גמורה לשני דרכי הפרשנות המצויים בפירוש מיתום הפנינה הגנוסטי : ' 'פירוש אליגורי כללי ובלתי אישי ' ומעלה מושגים דתיים כלליים כגון קדושה' אמונה' מצוות , וכדומה , ' המיוצג על ידי ר' נתן מזה ! ופירוש אישי משיחי , שלפיו 'הדמות המרכזית שבכל "סיפורי המעשיות" אינה אלא הגואל צדק או נשמתו , ' המיוצג על ידי ר' נחמן מטש הרין מזה . « הערה זו , ככל שהיא מעניינת' אינה הולמת את האמיתות הטכ סטואלית כלל ועיקר . אדרבה , בהשוואת פירושיו של ר' נחמן מטשהרין לפירושיו של ר' נתן עולה מסקנה הפוכה . ר' נחמן מטשהרין' ולא ר' נתן , נטה לפירוש אליגורי כללי ' אם כי ב'רמזי המעשיות' לא התעלם מן המשמעויות האישיות הביוגראפיות , אך לאו דווקא המשיחיות , במיוחד בפירושיו על הסיפורים ה' ז . וייס לא הביא סימוכין לדבריו , וכפי הנראה הסתמך על פירושיו של ר' נתן בהקדמה השנייה של ספר 'םפורי מעשיות' ועל לקט מאמריו שסופחו למהדורת למברג תרס"ב , אך לא על הפירושים בספר 'ליקוטי הלכות , ' שלא כונסו שם . אלא שכפי שנראה להלן , אין ללמוד מדבריו בה...
אל הספר