אמרנו בפרק הקודם' כי המניעים הנפשיים האסתטיים , שהניעו את מחוללה של החסידות הברסלבית לפנות אל סיפורי מעשיות , אינם עולים מתוך מגמותיו המוצהרות' כל שכן מתוך הצהרות תלמידיו . סיפורו הראשון של ר' נחמן באסופה הקאנונית של מעשיותיו , 'מעשה מא בידת בת מלך / שסופר על ידו במדבדיבקה ובסביבותיה בקיץ של שנת תקס"ו במקום אמירת הדרשה שהיה רגיל לדרוש שם מדי שנה בשנה , סיפור שבנגלה שבו אין הוא נבדל משאר 'סיפורי העולם' — תבע במפגיע הסבר . ואכן , קודם שחזר וסיפרו לתלמידיו בברסלב אחר שובו לביתו הקדים לייחד את הדיבור על מהותם הפנימית של סיפורי המעשיות בכלל , והצהיר את הצ הרתו הידועה , כפי שנרשמה בידי ר' נתן בהקדמתו הראשונה לספר ספור מעשיות , וזה לשונה : 'בסיפורי המעשיות שהעולם מספרים יש בהם נסתרות הרבה ודברים גבוהים מאד , אך שנתקלקלו המעשיות , כי חסר מהם הרבה ; וגם נתבלבלו ואינם מספרים אותם כסדר , כי מה ששייך בתחילה מספרים בסוף , וכן להיפר וכיוצא בזה . אבל באמת יש בהמעשיות שמספרים העולם דברים נעלמים גבוהים מאד ! והבעש"ט זצוק"ל היה יכול ע"י סיפורי מעשה ליחד יחודים' כשהיה רואה שנתקלקלו צנורות עליונים ולא...
אל הספר