השאלה שאנחנו מעלים בפרק אחרון זה חורגת מן הגבולות שקבענו לעצמנו בחיבור שלפנינו , ועל כן נוכל לגעת בה רק באופן כללי . ואכן יהיה זה חיוני לעמת את "האדם ההיסטורי" ( המודרני , ( שיודע כי הוא בורא היסטוריה ורוצה בכך , עם האדם בן התרבויות המסורתיות אשר , כפי שראינו , נהג יחס שלילי כלפי ההיסטוריה . בין אם ביטל אותה באורח מחזורי , בין אם הפחית מערכה בכך שמצא בה תמיד דגמים וארכיטיפים טראנס היסטוריים , ובין שייחס לה משמעות מטא היסטורית ( תיאוריה מחזורית , משמעויות אסכטולוגיות וכדומה , ( האדם בן התרבויות המסורתיות לא ייחס לאירוע ההיסטורי ערך בפני עצמו , ובמונחים אחרים , הוא לא התייחס אליו כאל קטיגורית ספציפית של אופן הקיום שלו עצמו . ההשוואה בין שני סוגים אלה של אנושיות מחייבת ניתוח של כל ההיסטוריציזמים המודרניים , וניתוח כזה , כדי שיהיה מועיל באמת , ירחיק אותנו עד מאוד מן הנושא העיקרי של חיבור זה . עם זאת אנחנו חייבים להעלות , גם אם באורח שטחי , את השאלה של האדם שמכיר עצמו כהיסטורי ורוצה בכך , כיוון שהעולם המודרני עדיין אינו נשלט כולו , כיום , בידי ה"היסטוריציזם . " אנחנו עדים אפילו לקונפליקט בי...
אל הספר