דת וחיים ציבוריים: גלות ומדינה בהגותם של י"ד סולובייצ'יק, א"י השל ומרדכי קפלן

יואל פינקלמן א . פתח דבר : ההגות החברתית היהודית והקשרה ההגות היהודית המודרנית בשאלת יחסי דת ומדינה אינה נכתבת בהכרח בלשון של פילוסופיה מדינית . ייתכן כי הוגים יהודיים מודרניים יעסקו בשאלות אלה כבדרך אגב , כחלק מניסיון רחב בהרבה לשקול מחדש את תפקידה החברתי של דת בכלל ושל היהדות בפרט בתנאים משתנים בעידן המודרני . בכתביהם ימשיכו לנקוט את לשונה של המסורת היהודית או את זו של ההגות הדתית בת הזמן , ומכך נוכל להסיק מה היא גישתם בשאלות של יחסי דת ומדינה . הבה ניקח לדוגמה את משה מנדלסון , שבספרו ירושלים כתב בשתי הלשונות . בפרק הראשון הוא מאמץ את לשון ההגות המדינית מראשית העת החדשה בהסתמכו על תורת האמנה החברתית כדי לשלול מן הדת כוח כופה כלשהו . מעט מאוד מחלקו הראשון של ירושלים הוא יהודי מובהק או מייצג מסורות יהודיות מובהקות . בניגוד לכך , חלקו השני עוסק בקטגוריות של הגות דתית בת הזמן – קרי תבונה אוניברסלית , התגלות פרטיקולרית , מעשה ריטואלי – וכן באלה של יהדות מסורתית – פרשנות המקרא , אמונה ומצוות . מובן כי קיימת זיקה בין שני חלקי הספר . החלק השני מציג תפיסת יהדות המתיישבת עם דת בלתי כופה ועם מד...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר