א . פתח דבר במאמר זה אני מבקש לנתח מחדש את המשמעות הסימבולית של צמד המונחים " דת ומדינה" בשיח הציבורי בישראל . משמע , מאמר זה אינו מציע תאוריה כלשהי על יחסי דת ומדינה בישראל , ואין הוא בוחן את המצוי ואף לא את הרצוי . הוא מתמקד במופע הסמנטי עצמו , ובתוך כך מנסה לפענח את הקשרי המשמעות הממצבים את הצימוד " דת ומדינה . " הנחת המוצא של הדיון הנוכחי היא שצימוד מושגי זה הוא ביטוי סמלי , מטפורי , הנבנה על הקשרי משמעות קודמים מצד אחד ומעצב הקשרי משמעות חדשים מצד אחר . כל אחד ואחד מן המונחים המרכיבים את הצימוד טעון בהקשרים היסטוריים , תרבותיים , חברתיים , פוליטיים ומוסריים . כך , הצירוף של המונחים דת ומדינה למושג אחד יוצר מבע לשוני רב עוצמה , המאגד אפשרויות שונות ואף סותרות לתוך מערכת מושגית אחת , שבה תמונת מציאות מורכבת מכונסת לתוך סמל של זהות או ניגוד : המושגים " דת" ו"מדינה" הם מושגים זהים או מושגים סותרים . היחס הטיפוסי שבין מציאות לבין מערכת מושגית המציינת אותו – כמו היחס שבין מסמן למסומן – נתון לעתים קרובות למודיפיקציה , וכך המערכת המושגית מאבדת בהדרגה את כוחה הרפרנציאלי , והיא מייצרת אזור ...
אל הספר