יש עוד מקורות לפקפקנות , האופיינית לקיומו של אדם בחברת ההמונים המודרנית , מלבד זו שבאה לו מחמת מבוכת המחשבה של ימינו . וזהו הדחק הכמוס אל איראציונאליות , או בלשון גסה יותר : הנטייה להיסטריה המונית היא הרא שונה בהפרעות היסוד הגדולות , שאנו מבחינים בהן . דומה שהחיים בחברת ההמונים צוברים כמין כוח נפץ פסיכולוגי כמוס , שבש עות של חרדה כללית הריהו מתפשט והולך כדליקה ביער וקרוב להיאחז אחיזת קבע בעמידתו הנפשית של העם —כמו שראינו במעשה הנאצים בגרמניה . אין ספק , שסיבות מרובות ומיוחדות — כלכליות , היסטוריות ופסיכולוגיות — גרמו לו לגרמני שייעשה דוגמה טיפוסית לעמידה כגון זו . אלא שלא רבים בתוכנו יכחישו , שמצב נפש זה מקופל בחברת ההמונים של זמננו מטבעה ובדין ' שנעשה כמיטב יכולתנו גם להבנת ההתלקחויות הללו וגם למציאת דרכים כיצד מונעים אותן . אפשר שהצורה הפשוטה ביותר של איראציונאליות המונית , כגון זו שפורצת מפרק לפרק , היא שרגשותיו הרגילים של אדם נצמדים לדבריט ק 1 נקרטיים . כוחו הרגשי של האדם דבק בחםצים שבעין , והוא הדבר הקרוי בפי הפסיכו אנאליטיקן 'קאתכסיס , ' כגון אהבתו של אדם לביתו , לגינתו , לילד...
אל הספר