3. מרצון העם להכרעות מדיניות

השלב הבא שבמהלך הדימוקראטיה היא הפיכתו של רצון העם למדיניות פועלת . בקלפי מביעים הבוחרים את רצונם בחינת מענה לתוכניות פחות או יותר כל ליות , למצעי מפלגות ולרשימות מועמדים . הם בוחרים מספר נציגים , או נשיא , שיבואו וישקלו דברים , ירכיבו ממשלה ויפקחו על מינהל המדינה . נמצא , ייצוג , שיקולים וממשל הם השלבים , שתורם מגיע עתה בגלגוליהם של האימפולסים הגולמיים הראשונים של קהל הבוחרים . מעשה הייצוג הוא תופעה מורכבת . הערים המדינות העתיקות לא ידעו אלא דימוקראטיה פשוטה ולא היו צריכים לעבור את גבולה . עיר מדינה שגידולה עבר שיעור מסוים , היו העודפים יוצאים ומקימים להם עיר או מושבה חדשה , אבל לא הרחיבו את תחומיה של הישנה . רוסו , שעיניו היו תמיד נשואות לתדגימים שמן העולם העתיק , סבור היה שייצוג אינו מתיישב עם שליטה . רעיון הייצוג צמח מתוך הפוליטיקה של ימי הביניים . ברם , ייצוגם של גופים מאוגדים שונה מייצוגו של העם , שהוא יצור מודרני במובהק ובא לעולם אגב כינונה והרחבתה של ההצבעה . יש תכלית הבדל בין שליחו של גוף מאוגד בימי הביניים , שהוא בא בכוח הוראות מדוקדקות , ובין ציר מודרני במוסד מחוקק , המייצ...  אל הספר
מוסד ביאליק