לאחר הבחירות בא ' לפי תהליכה של הדימוקראטיה ' כינוסו של הרצון הפוליטי ביד המפלגות הפוליטיות . בשלב זה נערך החומר הגלמי של אינטרסים שונים ' משאלות מאוויים להוראות מיושבות המסתיימות בשעה המתאימה בהכרעות ' ' מדיניות . ומתמיה הדבר , שגם רוסו * וגם אבות הדימוקראטיה האמריקנית לא העלו מעולם מפלגות במחשבתם ולא הקצו להן מקום במשטר הדימוקראטי , אף על פי שיודעים אנו היום , שהחוקה הפידראלית לא היתה עילה יפה בלא הכוח המלכד של המפלגות . השמטה זו מוכיחה שרעיון הדימוקראטיה נתפס ונהג ' זמן רב כעניין , ששימושו יפה לקהילות קטנות בלבד , שמאמץ גדול דרוש כדי להביא רעיונות אלה לכלל שימוש גם בקרב חברה גדולה . 1 הפאראדויכס הגדול , שמשטר המפלגות חייב לפותרו בדרכי ההבחנה והדקדוק בדעות וברגשות , באמצעות שיטת המפלגות , אפשר לנסחו כך ; כל שמתרחב תחום שימושו של העיקרון הדימוקראטי , כך הולכות ומתרבות פניהן של המגמות והמטרות הנכללות בו , אבל חברה תעשייתית גדולה ומלוכדת דורשת תשובות שגגה שיצאה מלפני המחבר : רוס 1 ראה אף ראה מפלגות . הוא אומר ב'האמנה החברתית : ' 'כיוון שנוסדה מפלגה שוב אי אפשר להביא את הרצונות היחידים ...
אל הספר