אתה מוצא ניעה ונידה הרבה בין שני הקצוות , אנארכיזם ( ביטול הע 1 ררה לכל צורותיה ) מזה ומדיניות השררה העיקשת מזה . בדרך כלל נוקטים בשביל ביניים . אבל בלא עקרונות עקיבים נראית מדיניותנו הפוליטית אוי פו י רטוניסטית , כהוראת שעה בלבד . הדימוקראטיה , אם נבין אותה נכונה , יש בה תורת עוררה , שתפקידה לקבוע את דרכי חלוקתה ופיקוחה של השררה הציבורית לשם השגת רוב ביטחון , יעי לות וחירות . התורה ההולמת את הדרך השלישית לא תטיף , כמו שעושה גאנדי , להימנעות מכל עוררה , ולא תקבל את פולחנה העיוור של ה ^ ררה נוסח הנא ציות ולא את 'שביל הזהב' ההולם את החברה ה'טימוטרופית , ' כמו שנתכנתה בדין . חברה מטיפוס זה רודפת עושר בחינת תכלית הטוב ומתרחקת מן השימוש בכוח הזרוע על ידי נקיטה בלחץ כלכלי , בגלוי או בסתר . ברור , אין חברה יכולה להתקיים בלא עוררה באיזו צורה שהיא . תורה שיש בה טעם ממעטת לעסוק בשאלה המופשטת — עוררה או לא עוררה , — אלא נותנת דעתה על צורות שימושה במערכה החברתית . היא עוקבת אחר התמורות בעוררה , הבאות לרגל שינויים שחלו במבנה החברה , היא שואלת , מה , miipn nrn מה טיב הקוררה הנופלת בחלקם של אישי חב...
אל הספר