ה. ערעור מסורת הממשל שביד הציבור

בחיבה אחרת וחשובה שבתהליך זה אתה מוצאה בדלדול הדרכים הישנות , שהיו נוהגות בממשל הציבורי . כל זמן שכוח ויסותם של הציבורים הקטנים לא נשתבש היו הקוכל הישר והכללים שנקבעו בדרך ההרגל והמנהג משגיחים על המעשה והמחשבה . בסופו של דבר אין מסורת אלא הניסיון המכופל של הסיגול המוצלח . העושה על פי המסורת נשכר , כיוון שהוא פטור מצרתן של בחירה ושל בקשת דרכים חדשות כל מקום שהישנ ^ ת כוחן יפה לפתור בעיות ולסלק קשיים . אבל המסורת והמנהג אין כוחם יפה לכוון מאורעות בחיים בתנאים מסוימים — וחשוב למנות לפחות כמה מהם . הכרח שהתפקידים יהיו פשוטים וחוזרים ונשנים , וביצועם אינו צריך אלא ארגון מצומצם מאוד . במסיבות כאלה בלבד יפה שימושו של הדפוס המנוסה , נתרבו פני הדברים , מיד נעשים התפקידים מסובכים מדי . מעתה אי אפשר בלא חשבון של ניתוח , המחלק את כלל הדברים לפרקיהם , שמהם הוא מורכב , וכך באים לעולם צירופים חדשים שלא היו בכלל הישנים . אין כוחה של מסורת יפה אלא במקום , שהשינויים הם איטיים ומודרגים , והבית , השוק , הכנסייה והעיר דרכי השפעתם אינן שונות וקל וחומר שאינן נבדלות זו מזו , או אף במקום שאתה מוצא השפעות כאלה ...  אל הספר
מוסד ביאליק