הנוודות כדרך־חיים

צורת החיים המקובלת ביותר , זה דורות רבים , בתחום הסאהל—בייחוד במרחקים גדולים מהנהרות הראשיים—היא נוודות וקיום על גידול בקר , ברצועה המשתרעת מצ'אד במזרח עד לחופי האוקיינוס האטלאנטי במערב . כאן חיים כשני מיליון תושבים , ( 1959 ) שרובם ככולם חיים על כלכלה פאסט 1 ראלית , המגדלים עדרים , עד כדי 12 מיליון ראשי בקר ו 23 מיליון ראשי צאן . ( 1962 , Bremaud & Pagot ) הבעיה המרכזית היא טיבו של המרעה עצמו : המרעה של האיזור האקלימי המ מוזג עשיר יותר במזון מאשר המרעה הטבעי של הסאהל , Bremaud & Pagot ) . ( 1962 לעומת האיזור הממוזג שעיקר המרעה בו הם עשביים , על פי רוב דגניים , עיקרו לטל המרעה בסאהל הוא שיחים ועצים נמוכים . כמות המזון הקיימת בתוך הצמחים השונים היא קטנה , והיא אף משתנה בעונות השנה השונות ו הבקר אוכל רק 40 ° / 0 מן הצמחים המצויים בשטח המרעה : ב 36 ° / 0 אינו טועם כלל , וב —24 % רק כאשר אין צמחייה אחרת . נראה שטיוב המרעה ושיבוחו על ידי צמ חייה חדשה וראויה לאכילה הם מחויבי המציאות לפיתוח המרעה , כשצורת החיים הזאת נועדה להיות גם להבא הבסיס הכלכלי של האוכלוסיה . ( 1963 , Bataillon ) בעי...  אל הספר