העיסוק בכריית מחצבים קיים בכל אזורי האקלים , מן האיזור הקוטבי בצפון סיביר עד הג'ונגלים של מאלאיה בקו המשווה . מענייננו לדון בבעיה , באיזו מידה עלול עיסוק זה להיות מועדף או נחשל באיזור הצחיח למחצה . בתחום זה קיימות בעיות לוגיסטיות של אספקת מזון ומים , לא רק לצורכי האדם אלא גם ובעיקר לצורך הכרייה ; הצורך במים רבים עלול להיות הקובע את ניצולם או את אי ניצולם של מחצבים מסוימים . אך מלבד הבעיה המרכזית הזאת , המקשה על אפשרות ניצול המחצבים , יש לבדוק את תנאי הכרייה המיוחדים , העשויים להיות חיוביים דווקא בגלל האופי הצחיח של האיזור . ( 1966 , mils ) בגלל כמות המשקעים הקטנה מתגבשים מלחים מסיסים קרוב לפני הקרקע או על פני הקרקע ; בתנאים של איזור אקלימי לח , מלחים אלה היו נמסים ונעלמים בעומק הקרקע . כך , למשל , ניטראיטרם , הנוצרים מתוך רקבון חומר אורגאני , נשארים באיזור הצחיח על פני הקרקע ; הדוגמה של מלחי ניטראט הסודיום ( או מלחת צ'ילה ) המצויים במדבריות צ'ילה , היא אולי המייצגת ביותר לשימור מלחים מסיסים בסובב צחיח , ולחשיבותם הכלכלית של הריכוזים הגבוהים הקיימים בו . משקעים לאגונאריים או אגמיים , כ...
אל הספר