בעוד אשר בעבר היו מרבית התשובות והפתרונות לאתגרי האיזור הצחיח ממוקדים באספקת המזון — חקלאות , גידול צאן ובקר — נראה שהעתיד שייך לפתרונות לא חקלאיים . אפשר להקביל את הבעיה לבעיות גידול האוכלוסייה בכלל , בקנה מידה עולמי . תקוות העתיד היא בפיתוח ענפי הכלכלה הלא חקלאיים . פחות ופחות אנשים יוצרים היום יותר ויותר מזון , הודות לטכנולוגיה של החקלאות ההולכת ומשתכללת . על כן נראה , שגם באיזור הצחיח למחצה חייבים לתת את הדעת על השימוש באוצרותיו הרבים — האוצרות המינראליים שבתוך הקרקע , אוצרות מזג האויר , אוצרות הקרינה ואוצרות המשטחים הריקים—בצורה הכלכלית ביותר . עם השיפורים בטכנולוגיה ובאספקת המים נעשה מחירם של המים גורם ראשון במעלה , ועל כן יש לדאוג לכדאיותם ושימושם היעיל במידה מירבית . כל עוד לא יימצא פתרון מהפכני בייעול צריכת המים לגידולי שדה וחי , המים ולא הקרקע יהיו הגורם המגביל את אספקת המזון לאנושות . אך לעתים קיים בזבוז משווע של מים לשם יצירת מזון 11 כיום נזקקים לשלוש טונות מים ליבול של קילוגראם חיטה ; בטקסאס מצאו שמאתיים טון מים נצרכים לייצור קילוגראם בשר בקר , ( 1962 , woiiman ) גם בעבר...
אל הספר