בניגוד לחקלאות המדברית , המתקיימת בתוך שטח הנווה בלבד ( ולא רק מסיבת חוסר המים , אלא בעיקר כתוצאה מהגבלת קרקע חקלאי , ( באיזור הצחיח למחצה תיתכן חקלאות על שטחים נרחבים יותר . כאן ההגבלה היא לא בקרקע ; הקרקע הקיים אמנם עני אך זהו קרקע ערבתי חום , ולא ליטויםולים או רגוסו לים כמו באיזור הצחיח , והשטחים אינם מבודדים אחד מהשני על ידי שטחי מדבר , אלא רצופים . ההגבלה היא כאן במים הזמינים . ההבדל העיקרי בין החקלאי באיזור הצחיח לבין החקלאי באיזור הצחיח למחצה—הכוונה לחקלאי המסורתי—הוא בכך , שבעוד חקלאי בנווה אינו מצפה ולא כלום מן הגשמים ( אפשר שהוא אוגר את מי הגשמים , אך בדרך כלל הגשמים הללו הם יותר קללה מאשר ברכה , —( 1965 , Amiran הרי החקלאי המסורתי באיזור הצחיח למחצה , שלא עשה כל מאמץ לקבלת מים ממקור אחר והגשמים הם המקור היחיד שלו , חייב להתמודד עם הנתון הבלתי מהימן הזה של גשמי האיזור , שהשונות בכמותם ובעיתויים עשויה להיות חמורה לעצם גידוליו שהוא מגדל . סוג החקלאות הזה הוגדר בשם 'חקלאות של פייס . ' בגלל האופי הבלתי יציב של הגשמים והשינויים החלים בכמותם משנה לשנה גדולה ביותר גם סכנת הרס הקרקע ...
אל הספר