הנוודות ומקומה במדינה במאה העשרים: מאוריטאניה

אחת הדוגמאות למסגרת חברתית מדינית שהיא כמעט כולה נוודית , אם כי גם בתוכה ניכרת תחילת השפעתם של השינויים הכלכליים בעקבות חדירת הון חיצוני ושימוש באוצרות מינראליים , היא מאוריטאניה . חוץ מרצועה צרה שבדרום המדינה , לאורך נהר סנגאל , שבה מתקיימת אוכלוסיה קבועה העוסקת בחקלאות , המבוססת על גשמי הקיץ ועל הגיאויות של הנהר , כל אוכלוסייתה של מדינה זו היא אוכלוסיה של מגדלי צאן ובקר נוודים . אוכלוסיה זו היא שדחקה מפניה דרומה אוכלוסיה כושית ראשונית וקבועה , שעקבותיה בדמות בקתות אבן ואבני ריחיים לטחינת גרעינים עוד נותרו על פני השטח . נוודים אלה אינם חיים במדבר עצמו , אלא בשוליו ; ובעיקר במאוריטאניה המערבית , ברצועה האטלאנטית , שהיא מעט יותר לחה . באיזור המקבל פחות מ 100 מ"מ גשם לשנה אין חיי אדם בנמצא , אין בורות מים , אין תנועת שיירות . בתחום הצחיח למחצה נעות קבוצות נוודים קטנות בתוואים קבועים , שנקבעו הן על ידי המסורת , הן על ידי האיזון שבין הקבוצות האתניות השונות ובין הנתונים הטבעיים . השיירות מדרימות ככל ששטחי המרעה הולכים ומנוצלים , ופונות צפונה עם התפשטות גשמי הקיץ צפונה . תחום הנדידה היומית...  אל הספר
מוסד ביאליק