בכללותו אין משטר הזרימה הנהרית באיזור הצחיח למהצה שונה מזה הקיים באזו רים הלחים הגובלים בו , שטפונות קיץ בשוליים המשווניים , שטפונות חורף או אביב בשוליים הים תיכוניים . לעומת זאת הספיקה הכללית לקמ"ר לשנה קטנה יותר מזו שבאזורים הלחים הגובלים באיזור הצחיח—בדרך כלל פחות מ 2 ליטר / שנייה / קמ"ר , ולעתים אף פחות מ 1 ליטר / שנייה / קמ"ר . הדבר מובן אם נביא בחשבון את מיעוט המשקעים בסך הכול השנתי ; אפילו נהר גדול כהואנג הו שבסין מספק 1 . 9 ליטר / שנייה / קמ"ר , וריו גראנאדה דל נורטה אף פחות מ 0 . 3 ליטר / שנייה / קמ"ר . ( 1965 , Guiicher ) התמונה שונה כאשר דנים בשיטפון בודד בתוך האיזור הצחיח עצמו ? כאן הערכים גדולים מאוד . עם זאת , אם אנו משווים שני נהרות גדולים בתוך האיזור הלח ובאיזור הצחיח , הנהר של האיזור הלח ידו על העליונה ו באחד השטפונות הגדולים של הואנג הו , בשנת , 1843 היתה ספיקתו המאכסימאלית 36 , 000 מ"ק / שנייה , שהיא מחצית הגיאות הגדולה ביותר של יאנג טסה קיאנג , Guiicher ) שם ) ; הקאטאסטרופאליות של השיטפון של הואנג הו באה משום שלא היה צפוי ( בעוד גיאות הנהרות באיזור הלח היא תופע...
אל הספר