הצדיק כמרכז ההוויה היהודית בגלות, שאם אדם אינו מאמין בו - 'אינו בכלל יהודי'

ברם , על אף חשיבותם הגדולה של היסודות המטריאליםטיים בספר 'תפארת שלמה , ' אלה אינם אלא פן אחד בצדיקות - לב לבה של תנועת החסידות . מן הדין אפוא שלא נפסח כאן על פניה האחרים , כגון הסמכות וגבולותיה , הגלוריפיקציה הצדיקית העצמית וזיקתו של אדם מישראל אל הצדיק כעיקרון יהדותי מרכזי . לדברי ר' שלמה , אין ההתנגדות להנהגה הצדיקית אלא חוליה בהתמרדויות ההיסטוריות נגד מנהיגי ישראל , שראשיתן כראשית האומה , כגון קין נגד הבל , לוט נגד אברהם , השבטים נגד יוסף , קורח נגד משה . קין , 'שהבין שהבל הוא הפרי והוא היה השומר לפרי , ' התמרד : 'השומר אחי אנכי' ( בראשית ד , ט . ( לוט היה בעיני עצמו רב , וסבור היה 'שאינו צריך להשפעת אברהם , ' אך משום כך 'הלך לאבדון . ' טענת השבטים היתה אנרכיסטית : 'כל אחד ממשיך על עצמו קדושה ופרנסה , כל אחד בצנור שלו ; ' 'אינם צריכים לרועה למנהיג , ליוסף , רק שיהיו רועין את עצמן . ' קורח הסית נגד משה בשם שוויונם של בני העם הקדוש , שהרי 'כולם קבלו התורה מסיני ואינם צריכים לרב ומנהיג . ' אך משה השיבו : 'בדוקא אתם צריכים לרב , אף אם כולכם קדושים . ' לפי דרשה אחרת , דעת השבטים כי כולם ...  אל הספר
מוסד ביאליק