כנזכר לעיל , בידנו עדות חשובה מאוד המאירה את עינינו לעובדה כי התמורה הרעיונית חברתית בתולדותיה של החסידות איננה גחמה מחקרית . הכוונה לעדותו של אפרים מסודילקוב -1748 ) , ( 1800 בשר מבשרה של החסידות , נכד הבעש"ט , דודו של ר' נחמן מברסלב , שפרטיה יידונו להלן . אך לפי שעה עלינו לציין שהמצוי אצל כתביהם של ר' יעקב יוסף מפולנאה ור' דוב בער המגיד ממזריץ , ' ימצא בנקל כי עדותו של ר' אפרים בנוגע לבעש"ט ובני דורו מקוימת מעיקרה . והרי כמה סימנים לדוגמה : ויקחו לו תרומה [ שמות כה , ב ] להרים משפלות הגלות , ואין זה כי אם [ שם ] מאת כל איש אשר ידבנו לבו , שהם צדיקיא , שלוחא דמטרוניתא , שיודעים בחסרונם שהוא חסרון השכינה ולהתפלל עלייה ולא על עצמ ; 7 ולפי זה ידע האדם שאץ התפלה לצורך עצמו , כי אם לצורך גבוה לתועלת השכינה ( ההדגשות שלי - מ"פ . ( וביתר חדות אצל המגיד ממזריץ : ' אל יתפלל אדם על עסקי צרכיו , רק יתפלל תמיד בשביל השכינה שתגאל מהגלות ; ולא יתפלל על שחסר לגופו ; ויבקש הכל בכל תפילתו על השכינה ( ההדגשות שלי - מ"פ . ( אפשר כי עדותו של ר' אפרים מסודילקוב נאמרה על סמך הלכי רוח שרווחו במחנות החסידים ...
אל הספר