אולם על אף הצדדים השווים שבהן , אמונת צדיקים נבדלת מאמונת חכמים בכמה הבדלים הנעוצים בייחודה החברתי רעיוני של החסידות כתנועה חברתית דתית : א . אמונת צדיקים משמעה לא רק אמונה בסמכותם של החכמים לפרש את התורה ובחשיבות הדתית הערכית של הציות הלא מותנה לדבריהם , אלא גם - ואולי בעיקר - אמונה 'שהצדיק יכול לעשות השתנות [ בעליונים ובתחתונים ] בכל עת שירצה' ( המגיד ממזריץ ;( ' אמונה כי הצדיק הוא 'יסוד עולם [ ... ] ובידו הכח [ ... ] לגדל ולחזק לכל ולשנות סדרי בראשית במאמרו וברוח פיו' ( ר' מנחם מנדל מוויטבסק ;( אמונה כי ביכולתו של הצדיק 'להחיות מתים ולברוא שמים וארץ' ( ר' מאיר מדז'יקוב 90 ( וכיו"ב הרבה מאוד . ב . אמונת צדיקים מחייבת את המאמינים להכפיף את כל מהלכי חייהם למוצא פיהם של צדיקיהם , כמו , למשל , השמועה בשם 'החוזה מלובלין , ' ר' יעקב יצחק הורוויץ , שאף כי יש בה לא מעט מן הלשון הגוזמאית החסידית - והיו צדיקים שנפשם סלדה מגחמה וולגרית מעין זו שנביא כאן - הרי בעיקרה אופיינית היא לרבים מראשי החסידות וחסידיהם : 'שכל חסיד שנסע לרבו 86 באר הגולה , הבאר השביעי , ניו יארק תשכ"ט , עמ ' קמב . 87 ראה ספ...
אל הספר