עוד מוטיב רעיוני חשוב מצוי הרבה באפולוגטיקה הצדיקית חסידית , ואולי לא מעט בהשפעת המהר"ל מפראג , שכדי לזרות נטפי נוחם על ישראל בגלות השתמש במאמרו של שמואל בגמרא ( מגילה יא , ע"א ) על דברי הנחמה שבפרשת התוכחה ( ויקרא כו , מד ) 'לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם . ' שמואל מנה את ישועת ישראל בימי אספסיאנוס קיסר , בימי המן ובימי גלות אדום ; ולפי המפורט בברייתא שם : בכל עת צרה לישראל אלוהים מעמיד להם מושיעים , כמו דניאל , חנניה , מישאל ועזריה בימי כשדים ; מרדכי ואסתר בימי המן ; שמעון הצדיק וכר בימי יוונים ; 'בית רבי וחכמי הדורות בימי מלכות רביעית . ' מסקנת המהר"ל מפראג שם כי 'דעת שמואל בפירוש הפסוק הזה , שכל זמן שתבוא צרה על ישראל הוא יתברך מציל אותנו ואינו מניח לכלותם ומעמיד להם מצילים שיהיו נושעים על ידם , ובזה נראה בגלותם שלא מאס בהם . ' מצילים אלה , העומדים לימין ישראל בכל הדורות , הם , לפי הנאמר הרבה אצל ראשי החסידות וסופריה , צדיקי החסידות בימיהם . ראשי החסידות הסתייעו גם בדברי הגמרא ( יומא לח , ע"ב : ( 'אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין צדיק נפטר מן העולם ע...
אל הספר