בכמה מקומות מזכיר רש"י את "יסודו של ר' משה הדרשן" כמקור לדבריו , והוא משתמש בפעלים מתחלפים ( ראה , מצא , העתק , למד , הבן ) כדי לתאר את שימושו באותו "יסוד . " דבר זה מלמד לכאורה כי אכן נקרא ספר דרשותיו של ר' משה הדרשן בשם הפרטי "יסוד . " אולם רש"י משתמש בביטוי דומה גם באשר לחיבוריהם של חכמים אחרים , ובייחוד חיבוריו של ר' יצחק בן יהודה ממגנצא שהיה אחד מרבותיו המובהקים של רש"י , ש"יסודו" נזכר בדברי רש"י יותר מפעם אחת , וכן באשר לחיבורו של החכם הקרוי בפי רש"י "רבי סעדיה ז"ל . " גם דברי פיוט הם בגדר "יסוד , " וכך כותב נ 2 ראו מאק , מדוע נעלמו . וראו גם את הדיון לעיל , בפרק , 12 ג . 24 על שכיחותם של מרכיבי הוויכוח הבין דתי בדברי רש"י עמדו י' רוזנטל , א' גרוסמן ואחרים . כמאמרו "הפולמוס האנטי נוצרי ברש"י על התנ"ך" ( בתוך : י' רוזנטל , מחקרים ומקורות , א , ירושלים תשכ"ז , עמ' , ( 116-101 מראה רוזנטל את סימני הפולמוס אצל רש"י , אבל לדעתו לא היה רש"י רגיש די הצורך לדרך הפרשנות הנוצרית ולא היה ער די הצורך לסכנה שמרכיבים משיחיים בפירושו ישמשו כלי שרת בידי נוצרים . ואולם לדעת גרוסמן קיימת רגישות כז...
אל הספר