ב. חיים והתנכרות

היגל מעוניין להראות שתהליכיות לוגית דיאלקטית זו אינה תבונית ריקה אלא מתגבשת ומומחשת בנסיון הממשי , כשאנו עוקבים אחרי הסובייקט כאדם חי . החיים הם המדיום , שבו עולה שאלת הסובייקט באורח ממשי ולא תיאורטי גרידא , כיוון ששאלת קיומו היא מעשית . החיים כוללים הניתוק הפנימי שעמדנו עליו קודם ; הניתוק שבין הסובייקט לבין האחר 26 פינומינולוגיה , 1 עמ' 28 . 22 שם , עמ' . 32 27 שם , עמ' 29 . 30 שם , עמ' . 46 שלו הוא ראשוני וספונטאני ומצביע על השונות שהיא פיסית בעיקרה . 30 אולם כבר בשלב זד . מתברר שהחלוקה בין סובייקט לאובייקט היא שרירותית וחד צדדית , כיוון שהיא מבליעה את הקשר ההכרחי שביניהם ומתעלמת ממנו . הסובייקט כיצור סופי מתגלה כמאופיין על ידי הסבל והכאב השייכים לו כלכל ישות מרגישה . הסבל הוא היסוד האינסטינקטיבי הראשון המעביר את הסובייקט כסופי מעבר לגבולו על ידי הרעב , הצמא ויתר הדחפים . הסבל מאפיין את החיים בגלל הסתירה שבץ הסובייקט הסופי לבין המצב ה'אובייקטיבי' שהוא צריך להשיג , שכן הוא חייב להגיע למצב חדש שעוד איננו . מכאן שסופיות וסבל היבם היינו הר , 82 הסבל הוא השלילה שבקרבו של הסופי , כיוון שהו...  אל הספר