א קאטון הזקן אמר לאנשים ששיבחו בפניו אדם אחד נועז השש לקראת סכנות במלחמה , שיש הפרש גדול בין מי שמעריך מאוד אומץ לב לבין מי שמעי יך אד מעט את החיים . ויפה אמר . על כל פנים , לאנטיגונוס היה חייל הרפתקן , אלא שבריאותו היתד . לקויה וגופו תשוש . וכששאלו המלך לסיבת חיוורינו הודה שהוא חו לה באחת המחלות הנסתרות . המלך ריחם עליו וציווה על הרופאים לטפל בו בתכלית הטיפול אם ישנה שום ארוכה למחלתו . והאיש החלים , אך מאז ואילך חדל אותו מופלא לחבב סכנות ולהשתולל במלחמה , עד שגם אנטיגונוס נזף בו ותמה על השינוי שחל בו . ואותו ברנש לא העלים את סיבת הדבר ואמר לו . 'הו המלך , אתה עשיתני לנועז פחות , כי םטרתני מאותן רעות שבעטיין קצתי בחיי . ' מאותו טעם עצמו , כנראה , אמר אחד מאנשי סיבאריס על הספארטאנים , שאין כל גדולה בדבר שהם משליכים נפשם מנגד במלחמה , כדי להימלט מעמל רב ומאורח חיים עלוב . ואמנם , מטבע הדברים הוא שהסיבאריטים הללו , הנמוגים מתוך הפינוק והרוך , ייראו בעיניהם אנשים שאפנים הרודפים אחר התהילה כשונאי חיים , כשאינם יראים מהמוות . ברם , אומץ לבם של הספארטאנים סיפק להם גם חיים נעימים וגם מיתה של...
אל הספר