אם בארגנטינה היתה הקהילה , הן בעיר הבירה הן בערי השדה הגדולות , לרשות העיקרית בענייני חינוך ותרבות בכלל , הרי בבראזיל שונה המצב לחלוטין . כאן הקימה ההסתדרות הציונית מועצה מיוחדת — מועצה ארצית לחינוך ותרבות — שמתפקידה לארגן את ענייני החינוך , ובאופן חלקי גם את ענייני התרבות . מועצה זו פיתחה את פעולתה רק בעיר הבירה ובאחדות מערי השדה . בסאךפאו לו , שבה מספר היהודים עולה במקצת על מספרם בעיר הבירה , מתנהלים ענייני החינוך על ידי פידראציה מקומית של כל מוסדות הצדקה , לרבות מוסדות החינוך . אין בידינו להיכנס בניתוח הגורמים לחלוקה זו . בתי הםפר בבראזיל הם אינטגראליים , כלומר מלמדים בהם גם את הלימודים הכלליים . זהו , בלי ספק , יתרון נכבד , לפי שהילדים עושים כל זמן הלימוד באווירה יהודית צרופה . אולם במה דברים אמורים ? אם גם ההורים חדורים בהכרה , שחובה היא וצריך להעניק את הבכורה ללימודים היהודיים , ולא להם בלבד , אלא גם להלך הרוח ולאווירה שבהם גדלים הילדים . אפס , לצערנו , לא זה המצב — וככל שהתלמידים גדלים כן גוברת הדאגה לעתידם s הן ההורים , הן התלמידים נתפסים לדאגה לעתיד המקצועי . מצויים יוצאים * מ...
אל הספר