הקו האפייני ביותר לפיראמידה החברתית הכלכלית של האוכלוםיה היהודית באמריקה הוא היעדר הבסיס שאותו מהווים הפועלים הפשוטים והאיכרים . הללו מצטרפים באמריקה עצמה כדי 40 % מכלל האוכלוסין ונמנים עם השכבות מעוטות ההכנסה . מצד שני , חסרה הפיראמידה היהודית גם את הגג ; אין בה אילי הון ובעלי נכסים אדירים . ויש להדגיש , כשאנו מדברים על שכבה זו , את הנכסים ולאו דוקא ההכנסה , שכן לא תמיד מזדהים שני הדברים . בין בעלי העסק היהודיים אפשר למצוא לא מעטים שאינם 'מפגרים' כלל בהכנסותיהם לגבי אילי ההון האדירים ביותר . ברם , אין בעלי ההכנסה החדישים , יהודים ולא יהודים כאחד , יכולים בימינו להדביק , במובן ריבוי הנכ סים , את גדולי העשירים . הללו מוצאם מדור שונה לחלוטין , קודם שבאה לעולם שיטת המסים והארנונות , הנוטלת עד 85 % מהרווחים הגדולים . וכיוון שהיהודים חדרו לסוג בעלי ההכנסה הגבוהה רק ב 25-20 השנים האחרונות , הרי אין זה אלא טבעי , שאפילו מרובים בקרב היהודים בעלי הכנסה גדולה , אין ביניהם בעלי עשירות מופלגת . הסוציולוג הנודע פיטיריס סורוקין פרסם בשנת 1925 חיבור על ה'מיל יונרים' בארה"ב , הנפטרים והחיים . בין 2...
אל הספר