מבוא

הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ-ישראל — שהוכר הכרה בינלאומית במאנדאט—הוא חזיון מופלא ויחיד-במינו . אין לו אח בתולדות עם אחר . אין להסבירו על דרך השוואה והכללה . דפוסי-שגרה הם ללא הועיל . לא ייפלא אפוא שאך מעטים מאוד משיגים באמת משמעותו הממשית של הקשר הזה וכל המתחייב ממנו . רוב הבריות אינם רואים בו אלא שריד קלוש של היסטוריה שחלפה , או לכל היותר מושג אסכאטולוגי שמתייחס רק על 'אחרית הימים , ' ללא שום קשר לחומר הבעיות של ההווה . יריביה של הציונות מנצלים חוסר-הבנה זה . הם מתארים את אלף ושלוש מאות השנים שחלפו מאז הכיבוש המוסלמי כתקופה שבה ישבו בארץ ברציפות יורשיהם של הפולשים הראשונים . הם מתעלמים מכל הזעזועים והחורבנות שנגרמו על-ידי המלחמות השושלתיות , נוסעי-הצלב , פלישות הקארמאטים ( כת שיעית מדרום עיראק והמפרץ הפרסי , ( התורכים החאריזמאים , הסלג'וקים , המונגולים והשלטון התורכי . מצד שני רואים הם את אלף ושמונה מאות השנים מאז חורבן הבית השני והמדינה היהודית בשנת 70 לספה"נ יצא לאור באנגלית בשבת 1946 בהוצאת גולאנץ , לונדון . כתקופה שבה נותק לחלוטין כל קשר של ממש בין העם היהודי למולדתו הקדומה ....  אל הספר
מוסד ביאליק