דרור בורשטיין כל יצירת אמנות משמעותית יוצרת לעצמה תיבת תצוגה . כל יצירת אמנות משמעותית בונה , לפעמים בבת אחת , חלל תצוגה פנימי בתוך החלל הנראה לעין שבו היא מוצגת . אפשר לחשוב על מוזיאונים כעל חללים גדולים , שיש בחם חלונות ( הדבר ניכר במיוחד בתצוגות של ציור , ( המזמינים להיכנס פנימה ; ואולי מוטב לדמיין את המוזיאונים כחללים גדולים , שבתוכם נוצרות , מפעם לפעם , תיבות תצוגה כאלה : חללי משנה שקופים , קיטונים זעירים ודחוסים שא אפשר להבחין בקירותיהם , אבל אפשר לדעת כי הם שם על פי תגובת הדייר הארעי שבתוכם - הצופה . ניסיונות עכשוויים להציב "בתים בתוך בתים " במוזיאונים הם לפעמים ניסיון לבנות בחומר , ולכן גם לכפות את מה שיצירת אמנות גדולה בונה מכוח הקיום שלה גרידא , בלי מאמץ , מעצם קיומה . בניית החלל הזה , אותו "שדה גרביטציה " שקוף אך קיים לגמרי של יצירת אמנות , מתקיימת ביצירות שונות מאוד זו מזו , אולם יש ז ' אנר אמנות אחד , שבו בניית "תיבת התצוגה " עבור הצופה מקבלת ביטוי גם ביצירה עצמה , כוונתי לז ' אנר התפנים ( interior ) בציור . מעצם היותו של ציור בז ' אנר זה תיאור של חלל פנים , הוא לוכד את המ...
אל הספר