דליה מרקוביץ ' no / yn המודרני הורגל בכללי הצפייה שמכתיבים חללי התצוגה הקונבנציונליים . תיבת התצוגה הנורמטיבית מייצרת מסלולי התמצאות ומוסכמות של "צוג , המנסחים עבור הצופה את החוויה האמנותית בכללותה . חללים מסוג זה משרים על הקהל תחושה של ביטחון ושל יציבות . זהו הביטחון הפיקטיבי , הנוגע ביכולת להפריד עיקר מטפל , שמעניקים תהליך הצפייה המונחה וסוכניו הפעילים . טרמינל 36 מבקש להתבונן על חללי תצוגה ש 1 נים אשר שינו את "עודם וכמו "לרו בתוך עצמם חללים נוספים , אחרים , המייצרים חוויית צפייה אחרת . כאלו הם חללי התצוגה החליפיים הנבנים בחלל המודאלי , מבנים היסטוריים ומוזיאונים היסטוריים המארחים תערוכות אמנות עכשווית ומבנים פונקציונליים , כמו בתי ספר , תחנות אוטובוס ועוד , המתפקדים לפרקים כחללי תצוגה . לתופעה זו קדמו התערוכה שהציג פנחס כהן גן ברפת , גלריות פופולוס וגרוס שפעלו בדיזנגוף סנטר בתל אביב , תערוכות ליום אחד בבתים פרטיים ועוד ועוד . האם שינוי מבנה החלל מאפשר לאמן ולצופה לארגן מחדש את המבנה הוויזואלי , לפרק את יחסי הכוח ולייצר מבט פוליטי ? * הגיליון הנוכחי , השני בסדרה העונה לשם "תיבת תצוגה...
אל הספר