ליאב מזרחי Liav Mizrahi ' לצד מה שמכונה "הקובייה הלבנה , " אותו מרחב תצוגה סטרילי , נקי מהפרעות חברתיות ופוליטיות , מתקיימת תת תרבות תוססת של מרחבי תצוגה , שעל דרך הניגוד וההתרסה ניתן לכנותה "הקובייה השחורה . " הקובייה השחורה היא חלל לא מסחרי , מנותק מהקשרים פיננסיים ומאינטרסים כלכליים . מעמד זה מאפשר לה לגעת בעולם הממשי , ולאצור בקרבה את עקבות הזמן והזיכרון . הזיכרון מיוצג בהרס שמותירים עקבות הזמן . שאריות הזיכרון נחרטות בעשייה , בצפייה ובביקורת . כפרקטיקה של זיכרון ושל היזכרות עושה האמנות שימוש מובנה במוסכמות ויזואליות שונות ובאתרים חזותיים מגוונים . האובייקט האמנות , 1 בעיקר עבודות צילום , אף נטען בחובות מוסריות ואזרחיות חדשות . לפיכך , הקובייה השחורה מתפקדת כעדות חזותית מצטברת , המעידה על הזמן שחלף בה . חללים מסוג זה מצויים בכל אתר תצוגה שאינו עונה להגדרה הנורמטיבית של גלריה או מוזיאון . בעולם האמנות החזותית משתכנים מרחבים אלו בחדרי מדרגות , בדירות ריקות ובמבנים נטושים המתחככים בח" היומיום . תופעה "חודית זו משבשת בקיומה את התבנית הנורמטיבית המכוננת את הקובייה הלבנה , ובה בעת היא מע...
אל הספר