במה יובל שטרן-סדולין

Once one has grasped the finitudeof one's existence , it snatches one back from the endless multiplicity of possibilities which offer themselves as closest to one - those of comfortableness , shrinking , and taking things lightly - and brings Dasein into the simplicity of his fate [ Schicksals ] . - M . Heidegger , Being and Time ' בתערוכת הסיום של בוגרי המדרשה לאמנות , מכללת בית ברל , ( 2005 ) הציג יובל שטרן שתי עבודות מנוגדות באופיין , המתייחסות שתיהן לזמן אנושי , זמן המורכב מריבוי של רגעים סתמיים , רגילים , יומיומיים המתגבשים לכדי גורל . עבודה אחת מורכבת מטבעת ברזל גדולה , מצופה עץ לבן ( שנפחה 40 ס"מ ) התלויה מהתקרה באמצעות חוטי ברזל , מרחפת באוויר , על צדה הפנימי , המוסתר במבט ראשון מעין המתבונן , אלפי דימויים מצוירים היוצרים סדרות היוצאות ומתקפלות חזרה האחת אל תוך האחרת , עוטפות את המתבונן מכל עבר ; העבודה השנייה , מעין מיצב קונספטואלי , הפכה את המקלט של המדרשה לתחנת רכבת תחתית בתל אביב , וכללה מפת רכבת תחתית של תל אביב , שיירי כרטיסים מוטלים על הרצפה , עבודת קול של תחנת רכבת פעיל...  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21