אריאלה אזולאי אם תקרוו בידיכם את הספר סימני פיקוק , תפתחו בכפנלת העמודים השנייה , העמידוהו 7 u ראשו , תניחו את כפות ידיכם על שתי כפות הידים שתחיהן משורטטים על גבי הנייר - תבנית הידיים המצויירות תחפוף את שלכם . בכפולת עמודים זו מקופלת מהותו של הספר כחפץ . דף נייר מקופל לשניים ובמרכזו פס המפסק את שני חלקי הדף , מרחיק ביניהם בה בעת שהוא מצמידם . בין דפי הספר , כל ספר , מסתתרים חוט , דבק או סיכות הידוק שנועדו לכרוך אלה באלה את דפי הספר ולהצטנע מאחורי הדפים עצמם , לסגת בפני התוכן המודפס בהם . כבר מן העמוד הראשון שלנ , הספר של נטי שמיע עפר , מציג לקורא / ת הוראות שימוש חזותיות המבקשות אחר תשומת לבו / ה דווקא כלפי הרכיבים המוצנעים של הספר . צנעתו של הספר הופכת לחזיתו . כפות הידים בכפולה השנייה מבקשות להרחיב את המרחק בין העמודים , לפסק ביניהם , ליצור שביל , שביל באמצע , מעין פסוקת של שיער . הידיים נבלעות בתוך הפסוקת אחריה הן מבקשות . לא לעצמן הן נועצות כך את אצבעותיהן בתוך החריץ של הספר . תנועה זו מזכירה מחווה קלאסית של הצבעה על מקום מסוים הנדרשת למול פני שטח שרק בכוחה של תנועת הפתיחה הזו להתג...
אל הספר