קציעה עלוו ודליה מרקוב 1 האוצר הראשי פרנצסקו בונאמי מדבר על משמעות האמנות ועל תפקידיה בעולם מפוצל , שסוע ואלים . בתערוכה הנוכחית הוא מבקש " להציע פלטפורמה סימבולית שתסמן סוגים שונים של פתרון . " לאור ההתרחשויות בשנתיים האחרונות ננסה להציע במאמר זה התבוננות שהיא יותר סוציולוגית-פוליטית מאשר אמנותית . אנגליה , ארצות הברית המעצמות הקולוניאליסג 1 יות הגדולות , ציר הלובן , מציגות את עצמן דרך ה"ארוה השחור שלהן . את אנגליה ייצג כריס אופילי ואת ארצות הברית - פרד וילסון . שניהם אמנים שחורים העוסקים באופן שבו הובנתה השחורות בתרבות הלבנה . אופילי משתמש בצבעים עזים , באסתטיקה קורצת ומפתה ובחומרים "אפריקניים ; " הוא יוצר עולם הזוי המזכיר באסתטיקה שלו את תרבות המועדונים היאפית-מערבית האופנתית . בתוך החלל העדכני הזה של הביינאלה מוצגת ערבוביה של דקלים ושל דמויות שחורות . נראה כי אופילי יוצר באמצעות מונחים לבנים עולם שחור שבו הוא מתבונן , מהרהר מן הצד . וילסון לעומתו משתמש באופני התצוגה המוזיאליים כדי לדון בשחורות . כבר בכניסה לביתן מוצגים פסלים כרותי ראש עטויי גלימה שחורה . בקופסה שקופה מוצגים השחורים...
אל הספר