מרדכי ארדון - נוף אינסוף

רות אפסר-גבריאל מוזיאון ישראל , ירושלים המציאות הגאוגרפית הפיזית היא הכוח המניע של חלק גדול מיצירתו של מרדכי ארדון . האמן יוצא ממציאות זו , ומשתמש בנוף כאמצעי למחקר ולחיפוש המשמעות החבויה שמאחורי המובן מאליו . התערוכה מרדכי ארדון : נוף אינסוף מתמקדת בעבודותיו של האמן שראשיתן נוף מן המציאות , ואחריתן - נופים פנימיים . מרדכי ארדון נולד ב 1 896 כמרדכי אליעזר ברונשטיין , בטוכוב שבדרום פולין . כשהיה בן 13 עזב את משפחתו הדתית החסידית , ויצא להרחיב את אופקיו . מאוחר יותר למד בבית הספר של הבאוהאוס , ויצירתו בגרמניה כללה בעיקר ציורי טבע דומם ודמויות , אך לא נופים . הוא הגיע לארץ ישראל בשנת . 1933 שנה תמימה לא הצליח לצייר , מפני ש"לא יכולתי לראות צבע - הכול נראה אפור , " אך משחזר לכךהציור , היה מפגשו עם הנוף המקומי להתנסות מעצבת . זיכרונות ילדות הקשורים ללימודי התנ " ך ולארץ הקודש התמזגו עם הנופים החדשים , שנראו מוכרים אף כי מעולם לא ראה אותם קודם לכן . הוא חש הזדהות מוחלטת עם אדמת יהודה והריה , וסוף סוף הצליח לצייר : "לפתע היה בסיס לציור שלי , בסיס ולא נושא . יכולתי  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21