לא בוכים בכיכר העיר

כי האמנות מעניקה פרסים : פרס מיוחד לאסון ופרס האמן הצעיר לאומללות רחל סוקמן היקום , שהיה בעבר מושא למסעות גוף ונפש וגילם כמיהה למרחבים ברי-השגה , איבד מקסמו . היום , בזמן הווה , המפגש עם עולם חסר זמן עתיד הופך להיות נטול ערך אסתטי , וחזון אחרית הימים נראה ממשי יותר מאי-פעם . זוהי ה"בשורה" של המילניום השלישי , שהחל בשקט מוזר לפני שנתיים ונדמה שהוא הולך ומגשים את נבואות החורבן המאפיינות סוף מאה . באמצע הלילה של השלושים ואחד בדצמבר שנת אלפיים החלה הספירה של האלף השלישית לספירה . באותו הלילה היו מי שציפו ל"זריחה" על עולם חדש . חלקם עשו זאת על גדות המכתש במצפה רמון , שם ראו צלליות לוחשות ביפנית , באנגלית ובעברית . השקט נקב את הזמן האבוד . אפלה חורפית עטפה את הכול בדממה מטהרת . הבחירה נכונה . זה מקום טוב לחכות לה , למאה העשרים ואחת . אבל בבוקר שאחרי הנפילה בניו יורק והוצאתם להורג של אלפי אנשים במרכז העסקים העירוני של אמריקה הגדולה , הנאורה והדמוקרטית , ימי-הבינ"ם כבר לא נראים חשוכים ורחוקים כל-כך , ומלחמת דתות אינה עוד נחלתם הבלעדית של ספרי היסטוריה מאובקים . עכשיו אפשר לחזור בקלות בלת - ' נ...  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21