פרק ל"א: הכישלון

המערכת הישראלית : השחקנים בצד הישראלי היה מופקד על קידום שיתוף הפעולה ועל ביצוע הפרויקטים מגוון רחב של מוסדות ופונקציונרים . הממונים הישירים על משימה זו היו משרדי הממשלה , וביניהם כעשרה אשר תחומי פעילותם כללו במישרין את נושאי הקשרים עם ירדן . פקידים בכירים של משרדים אלה ניהלו את המשאים ומתנים שהוליכו להסכמים הדו צדדיים בכל אחד מנושאי שיתוף הפעולה , ותפקידם היה לקדם ולפתח את היישום של כל מה שהוסכם . לעיתים היה צורך לתקן הסכמים לאור המציאות שנוצרה , והמשרדים הנוגעים בדבר ביצעו זאת עם מקביליהם הירדנים ( תמ"ת , חקלאות . ( מטבע הדברים , אחריות העל הייתה מוטלת על כתפי השרים שהחזיקו בתיקים המתאימים . כמקובל לגבי נושאים שהם רב תחומיים , הופעלו לעיתים ועדות מנכ"לים לתיאום הפעולות הנדרשות ולייעולן . הממוסדת ביותר הייתה ועדת המנכ"לים להיגוי הקשרים האזרחיים עם ירדן , שהקים ברק ב 1999 בראשות יוסי קוצ'יק ( במקביל מונה דני יתום לראשות הוועדה לתיאום נושאים ביטחוניים , מינוי שהיה למורת רוחם של הירדנים . ( הגוף המוביל בשטח זה , שהוקם עוד לפני חוזה השלום , היה "הצוות הבינמשרדי לקידום פרויקטים אזוריים ב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד