שלום שיתופי ויוזם שני האדריכלים של מבנה השלום הישראלי ירדני היו , באופן בולט , הנסיך חסן ושמעון פרם . רבין וחוסיין היו אלה שחוללו את השלום הזה מבחינה מדינית ואסטרטגית , אולם פרס וחסן עיצבו את התכנים החיוביים של היחסים בין שני העמים והציבו אותם במסגרת של השקפה וחזון נרחבים . משנתו של כל אחד מהם סוכמה לעיל בפרקים המתאימים ( פרק ג ופרק ה , ( ומן הדברים עולה בבירור כי רב המחבר בין השקפותיהם מן המפריד . פרס וחסן , כל אחד בנסיבותיו המיוחדות ובסגנונו האישי , פיתחו את התפישה הגורסת שהשלום האידיאלי צריך להתממש במסגרת אזורית , אשר בתוכה מתנהלים יחסים הדוקים של שיתוף פעולה ומוקמים מפעלים משותפים גדולים . לטעמם , יש בכוחה של ההשתלבות הבין מדינתית הזאת להצמיח שגשוג כלכלי , לבצר את הביטחון הקיבוצי ולספק את צרכיו הבסיסיים של הפרט . היו כמובן הבדלי ניואנסים בין גרסאותיהם : כך , למשל , פרס הדגיש מאד את הצד הטכנולוגי מדעי ואילו חסן הבליט יותר את הצד הערכי הומניסטי ; אולם אין מחלוקת ביניהם על כך שאין לראות את השלום כהימנעות ממלחמה גרידא אלא כמיזם שיתופי רב פעלים . ניתן להבחין בין שני נדבכים בפעילויות שנד...
אל הספר