יחסי נתניהו עם וזוסיין בימי ממשלות רבין ופרס חודשים ספורים לאחר היבחרו להנהגת הליכוד , במארס , 1993 הועמד נתניהו בפני הצורך לקבוע את עמדתו לגבי שני מהלכים של ממשלת רבין - הסכם אוסלו שנחתם עם הפלסטינים ויחסי השלום שהלכו ונרקמו עם ירדן . כפי שצוין לעיל , עמדתו הראשונית כלפי הסכם אוסלו הייתה ברורה ונחרצת והיא נבעה מן האמונה בארץ ישראל השלמה : נתניהו הצהיר כי הסכם אוסלו הוא "פשע" וכי כאשר יעלה הליכוד לשלטון הוא יפעל לבטלו . לגבי השלום עם ירדן , לעומת זאת , גיבש עמדה חיובית והיה נכון לתמוך בעמדת רבין בנושא הזה . נתניהו הבין את ערכה הגיאופוליטי של ירדן , ידע שהיא כבר אינה תובעת לחזור לגדה המערבית והיה מודע לניגודי אינטרסים בין הנהגתה לבין אש"ף . מכל מקום , כדי לתמוך בשלום היה עליו להתנער משני עקרונות הנטועים באידיאולוגיה של מפלגתו ( אף שהם סתרו זה את זה : ( ראשית , שגם עבר הירדן המזרחי הוא ארץ ישראל , ושנית , ש"יררן היא פלסטין . " העיקרון הראשון לא היווה בעיה קשה , שכן מאן מלחמת ששת הימים התמקדו מאמצי הליכוד בשמירת השליטה בגדה המערבית והייתה בו נכונות לגנוז את החלום של "שתי גדות לירדן , זו ש...
אל הספר