בנימין נתניהו , שנכנס לתפקידו כראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל אחרי שגבר בבחירות אישיות על שמעון פרס בסוף מאי , 1996 היה צעיר משני קודמיו ביותר מרבע מאה . הוא הביא לתפקידו המדיני תכונות של רהיטות , עכשוויות ודינמיות . סגולותיו אלה הרשימו בדרך כלל את בני שיחו , שהיו מורגלים בסגנון הכבד כלשהו של ראשי ממשלות ישראל לפניו . ברם , בעייתו של נתניהו הייתה שהרושם הראשון שהטביע לא תמיד החזיק מעמד בשלבים מאוחרים יותר , כאשר האתגרים חייבו סגולות אחרות . זהו בקצרה גם סיפור יחסיו עם ההנהגה הירדנית : היא הוקסמה מאישיותו בפגישות הראשונות , אך התאכזבה ממנו בהמשך הדרך . נתניהו הגיע למדינאות מן הדיפלומטיה : בשנים 1984-1982 היה ציר מדיני בשגרירות בוושינגטון , ב 1988-1984 היה שגריר באו"ם , וב 1988 התמנה לתפקיד סגן שר החוץ . בתפקיד זה פעל גם כדוברה היעיל של המשלחת לוועידת מדריד ב . 1991 כבר בתפקידו הראשון בוושינגטון התבלט בכישרון הסברה מצוין וביכולת לשלוט בתקשורת . "בתוך זמן קצר מאד " , נכתב באחת הביוגרפיות שלו , "הפך נתניהו למרואיין המבוקש ביותר בוושינגטון , לחביבם של בעלי הטורים והעיתונאים הבכירים , ו...
אל הספר