המלך חוסיין היה הגורם המרכזי שעיצב את מדיניותה של ירדן כלפי ישראל בחמש השנים שבין עשיית השלום לבין מותו , כשם שהיה גם דמות המפתח בקביעת עמדתה של הממלכה הירדנית כלפי ישראל בארבעים השנים שקדמו לכך . עיצוב היחסים עם ישראל היה רק אחד מפועליו של חוסיין אשר הקנו לו את מעמדו המכונן בהיסטוריה של ירדן . הוא ירש מסבו עבדאללה ממלכה מסורתית ורופפת השואפת לפרוץ אל מחוץ לגבולותיה , והצליח לבנות בשקידה ובסבלנות מדינה המושתתת על מוסדות סדירים ועל קהילה פוליטית בעלת זהות סבירה . התהליך היה מדורג : בראשית הייתה השושלת , השושלת הקימה לה מדינה , והמדינה האצילה על תושביה מהות של אומה . לפיכך , ייתכן שאת הישות שקמה בארץ זו ניתן לאפיין כ"לאום מדינה" יותר מאשר כ"מדינת לאום '"; " אך כך או אחרת - חוסיין היה לה האדריכל והבנאי . כמנהיגה של מדינה יבשתית קטנה , אשר הטבע לא חנן אותה בעושר משאבים והגיאוגרפיה סגרה סביבה טבעת של מדינות חזקות ושאפתניות , היו מאמציו של חוסיין ממוקדים בהישרדות הממלכה , ורק הודות ליכולתו לבנות סביב ירדן מערכת איזונים אסטרטגית הצליח להתמודד עם אתגריו הקיומיים . גם כאשר הסתבך בהחלטות שגויות ...
אל הספר